קומות יוצרים - פרויקט אמנות במלון פרימה רויאל ירושלים

מלון פרימה רויאל, המעודד, תומך ומחבר לאמנות, תרבות והרוח בירושלים - גאה להקדיש את 7 קומות המלון לאמנים ויוצרים מהשורה הראשונה, אשר ההווי, הנופים והחיים בירושלים היוו להם מקור השראה. אתם מוזמנים לבקר בקומות השונות להיחשף אליהם  ולקבל השראה מכל אחד ואחת מהם. 
 
יהודה עמיחי - קומה 1

יהודה עמיחי - קומה 1

משורר, סופר ומחזאי (1924–2000) נולד בווירצבורג, גרמניה. יהודה עמיחי, זוכה פרס ישראל לשירה, נחשב לאחד המשוררים העבריים החשובים, לפורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה ונמנה עם הבולטים בשירה הבינלאומית במאה ה-20. עמיחי הוא מהמשוררים המולחנים ביותר בארץ והמשורר הישראלי המולחן ביותר בעולם. יותר מ-160 משיריו הולחנו בארץ ובעולם. עמיחי זכה להכרה בינ"ל רחבה וספריו תורגמו ל- 40 שפות. ההגירה הקשה לישראל (1936), שינויי השפה, מנהגי היומיום, יחסים חברתיים ותפיסת עולם שונה – כל אלה תפשו מקום מרכזי בתודעתו של עמיחי ובאו לידי ביטוי בשיריו. במלחמת העולם השנייה התנדב עמיחי לבריגדה היהודית של הצבא הבריטי ושירת במצרים, שם נחשף עמיחי לשירה וככל הנראה אז גם התחיל לכתוב שירה. עמיחי, שהתגורר ויצר בירושלים, כתב על נושאים רבים ומגוונים הנוגעים לחייו. החל מילדותו, עלייתו ארצה, הוריו, בניו, אהבה ומין, חברים, ירושלים, אלוהים, מלחמה, היסטוריה, אידיאולוגיה. קהל הקוראים של עמיחי רחב מאוד ושיריו נגישים לכל. עמיחי השתמש בלשון היומיום ונתן הסברים לטבעם של המציאות, הקיום והעולם דרך הדגשת הטפל.
למידע נוסף >
 
ש"י עגנון קומה 2

ש"י עגנון - קומה 2

סופר. מוכר בשם ש"י עגנון, (1887 – 1970), נולד בעיירה בוצ'אץ' שבגליציה המזרחית. מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966. עגנון הוא הסופר הנחקר ביותר בספרות העברית ומספר הספרים והמאמרים שיצאו לאור ועוסקים ביצירתו הוא רב. הסיפור הראשון שפרסם בארץ ישראל, באוקטובר 1908, היה "עגונות", ובעקבותיו שינה את שמו לעגנון. עגנון פרסם ספרים רבים אשר רבים מהם תורגמו לשפות רבות וזכו להצלחה ולהערכה ברחבי העולם. ספריו של עגנון עוסקים בשאלות הקשורות לעם היהודי, בארס פואטיקה, בפסיכולוגיה ובנושאים נוספים רבים. בין יצירותיו הבולטות: הרומנים "הכנסת כלה" "אורח נטה ללון", "תמול שלשום", הרומן הקצר "סיפור פשוט" והנובלות "והיה העקוב למישור", "בלבב ימים" ו"תהילה". יצירתו של עגנון יונקת מהיהדות על כל מרכיביה, בהם התנ"ך, ספרות חז"ל, סיפורי חסידים, מנהגים, האמונה והלשון, וכל אלה באים לידי ביטוי ביצירתו, שהיא ייחודית מבחינת תוכנה ומבחינת שפתה. עגנון היה סופר עטור פרסים. בנוסף להיותו חתן פרס נובל לספרות, הוא זכה פעמיים בפרס ביאליק, ופעמיים בפרס ישראל.
למידע נוסף >
 
אנה טיכו - קומה 3

אנה טיכו - קומה 3

ציירת. (1894-1980) נולדה בברנו שבמורביה. אנה טיכו היא אחת האמניות החשובות בארץ, ועבודותיה שמורות באוספי המוזיאונים החשובים ביותר בארץ ובעולם. אנה ובעלה הרופא החוקר אברהם אלברט טיכו, שלימים היו דמויות בולטות בחברה הארץ ישראלית של תחילת המאה ה-20, עלו לישראל בשנת 1912. כמעט 70 שנה חיה אנה טיכו בירושלים וציירה את גבעות הסלע החשופות שלה, את האבנים, את העצים העתיקים ואת פני האנשים חרושי הקמטים. היא ציינה ש"לא אני בחרתי את הנוף – הנוף בחר בי". יופיה הייחודי של העיר הפעים אותה, והיא חשה הזדהות גמורה עם ירושלים הארצית והרוחנית כאחת. היא הביטה על הנוף בעיניים ייחודיות לה, התעמקה בצמחים הכמושים שבמדרונות הגבעות וצללה במרחבי ההרים והאופק בניסיונה "לצייר את ירושלים הנצחית". תערוכתה הראשונה של אנה טיכו הוצגה בביתה ב-1930, ולאחר מכן גם בפריז. ב 1934 הציגה בגלריה סטימצקי בירושלים. כשב-1935 נפתח "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות אמנות" מחדש, נמנתה אנה טיכו עם מייסדיו.
למידע נוסף >
 
בן בניה סרי - קומה 4

דן בניה סרי - קומה 4

סופר. נולד ב 1935, בירושלים, לבתיה ויוסף סרי ז"ל, שנפל במלחמת השחרור – תש"ח. דן-בניה סרי פנה אל עולם הכתיבה בגיל מאוחר משהו, סמוך לגיל הארבעים. זאת, לאחר שסיכם לעצמו, שחייו, אינם אלא החמצה. מין גרגר של עפר שמוצאו מטעות, וסופו כאותה טעות, לשוב אל מקורו. ואז, מתוך אמונה עזה ומיוסרת, שחייב הוא, לפחות לילדיו ולנכדיו, להותיר אחריו שטר כלשהו של קיום, פנה, כאמור, לעולם הכתיבה הספרותית, שגם בה, בדרכו שלו, ניסה להשיב לעצמו, אם גם בדרך הבדייה, את יקריו, ובעיקר את אביו, ממנו נתייתם במלחמת השחרור והוא בן אחת-עשרה בלבד. כך, מתוך געגועים אלה, עולה גם כתיבתו, שהיא מקור תפילתו לשוב ברחמים אל בעל העגלה. בין ספריו: עוגיות המלח של סבתא סולטנה, ציפורי צל, מישאל, דגים מתים ביפו, חתונה בוכרית, אדם שב אל ביתו, ארטור. סיפורו "אלף נשותיו של נפתלי סימן-טוב", מהספר "ציפורי צל", עובד לסרט קולנוע בבימויה של מיכל בת-אדם. זכה בפרס ניומן, בפרס ברנר לשנת תש"ע על מפעל חיים.‏ פעמיים בפרס ראש הממשלה בשנת תש"ן ובשנת תשנ"ט.
למידע נוסף >
 
אלי עמיר - קומה 5

אלי עמיר - קומה 5

סופר. נולד ב- 1937 בבגדאד, עיראק. אלי עמיר עלה לארץ עם הוריו בשנת – 1950. המשפחה נקלטה במעברה ואלי נשלח דרך עליית הנוער לקיבוץ משמר העמק. עמיר הינו בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, בשפה ובספרות ערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון. בסיום לימודיו המשיך עמיר את דרכו בשרות המדינה, החל כחניך במשרד ראש הממשלה, ומאז שמש במגוון תפקידים בענייני עליה, קליטה וחינוך. בין שאר תפקידיו היה יועץ לענייני ערבים במזרח ירושלים מטעם משרד ראש הממשלה, מנכ"ל הפדרציה הספרדית ומתאם החזרת יורדים בארצות הברית, ומשנה למנכ"ל משרד הקליטה. סיפורו הראשון של אלי עמיר פורסם במעריב בשנת 1975. ספריו נלמדים בבתי הספר, תורגמו לשפות זרות וזכו בפרסים ספרותיים. ספרו תרנגול כפרות הוסרט לטלוויזיה, הומחז והוצג בתיאטרון. ספרו יסמין השלים את הטרילוגיה 'מבגדאד לירושלים' : 1. מפריח היונים. 2. תרנגול כפרות. 3. יסמין.
למידע נוסף >
 
יצחק נבון - קומה 6

יצחק נבון - קומה 6

סופר, מחזאי, נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל, איש חינוך, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. נולד בירושלים. 1921-2015. פעילותו הספרותית ויצירותיו של יצחק נבון עסקו בעיקר בשימור מורשת יהדות ספרד וחשיפתה לכלל קהילות ישראל באו לידי ביטוי ביצירתו של נבון: "הרומנסרו הספרדי" – מופע קונצרטנטי של שירי קודש וחול שהוצג בשנת 1968, ושנה אחר כך במחזה "בוסתן ספרדי", העוסק בחיי משפחה ספרדית טיפוסית בדור הקודם בירושלים. המחזה זכה בפרס "כינור דוד" בשנת 1970 וחודש על ידי תיאטרון "הבימה" בשנת 1998. למעלה מ-1000 פעמים הועלה המחזה עד היום. פרט לאלו כתב נבון אגדות וסיפורים קצרים שכולם סביב ההוויה של ירושלים. בשנת 1944, בהיותו סטודנט, זכה סיפורו "הולך ברקידה" בפרס על הסיפור הטוב ביותר מהווי הארץ. הסיפור מתאר קורות בן ישיבה ירושלמי שעבר לקיבוץ. כן פרסם קובץ מאמרים שכתב במשך השנים על בן-גוריון בשם "באמונתו יחיה".
למידע נוסף >
 
יוסי בנאי - קומה 7

יוסי בנאי - קומה 7

זמר, שחקן, פזמונאי, בדרן, קריין ובמאי תיאטרון ישראלי. (2006-1932) נולד בירושלים. יוסי בנאי הינו חתן פרס ישראל ופרס התיאטרון הישראלי, שנחשב לאחד מגדולי אמני ישראל. יוסי בנאי נולד בשוק מחנה יהודה להוריו בכורה ומאיר שגידלו שבעה בנים ובת. אבותיו שעלו ארצה מפרס, במאה שעברה, היו בנאים שבנו בירושלים ומכאן השם "בנאי". למרות הדלות בירושלים, החיים של בני משפחת בנאי היו עשירים בסיפורים. יוסי בנאי זכר את סבו כמספר סיפורים ואת אמו, שהייתה אוצר בלום של סיפורים, משלים ונמשלים. כבר בילדותו נמשך יוסי אל הבמה ואל התיאטרון ולא פעם התגנב לסרטים בקולנוע "אדיסון". בעת שירותו הצבאי הצטרף ללהקת הנח"ל. במקביל למד בסטודיו למשחק. בסיום לימודיו התקבל לתיאטרון "הבימה", בתחילה בתפקידי משנה ובהמשך בתפקידים ראשיים. הוא נהג לומר "אפו אותי על פתיליה מתפקיד לתפקיד". בשנת 1957 נסע לפריז. בחוזרו הקים עם חברים את "תיאטרון העונות" שם ביטא את אהבתו לתיאטרון חדשני ואוונגרדי. תקופה זו הייתה מכוננת ובעלת השפעה מכרעת על עיצוב דרכו של יוסי כאמן וכאן התחיל הקשר שלו עם השאנסון הצרפתי.
למידע נוסף >
X